הדהוד/תהודה:
מושג מרכזי במאמר של גרבנר וגרוס. המציאות התקשורתית מהדהדת בעולם האמונות והדימויים של הצופים.
המציאות הסובייקטיבית יכולה להוות מקור מידע חלופי ולהתחרות עם המציאות
הסימבולית כפי שהיא מועברת בטלוויזיה. כלומר, יש לי מושג מסוים כלפי
אלימות, גדלתי במקום מסוים שבו אין חשיפה מרובה לאלימות. אם אני אראה הרבה
סדרות שהעולם הוא אלים, שמסוכן להסתובב בלילה, יש לי 2 ראיות עולם-
מהטלוויזיה ומהניסיון האישי שלי. אני אעדיף לחשוב שהעולם הוא לא אלים, לפי
מה שאני מכיר מהניסיון שלי. מצד שני, תפיסת העולם הטלוויזיונית/ המציאות
הסימבולית יכולה לחזק פחדים אצל אלה שחיים בסביבה אלימה, זה מחזק עוד יותר
את הפחד של המציאות אלימה. המציאות הסובייקטיבית יכולה או לצמצם או לחזק את
האפקט של המציאות הסמלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה